תכלת ברשומות האשוריות
בראשית המאה העשרים נחפרו עתיקות העיר נינווה (היום: מוסול שבצפון עיראק), והממצאים שהתגלו שם שופכים אור על ההיסטוריה של האימפריה העתיקה של אשור.
בין הממצאים החשובים ביותר היו כמה רשומות שונות באכדית, שנכתבו בכתב יתדות ומתארות את המלחמות והניצחונות של סנחריב מלך אשור, וביניהם גליל המכונה מנסרת טיילור או מנסרת סנחריב. מנסרה זו מתארת את המערכה של סנחריב נגד ישראל ואת המנחה שהעביר חזקיהו מלך יהודה למלך אשור, והיא נחשבת לאחת מהתגליות הארכיאולוגיות הראשונות שמתייחסות במפורש לאירוע שתועד בתנ”ך.
בהמשך נמצאו לוחות חמר רבים נוספים, שלכל אחד מהם גרסה מעט שונה השופכת אור על היבטים שונים או מתמקדת בפרטים של האירוע. הדבר נכון גם לגבי גרסאות מקבילות של האירוע שמופיעות בתנ”ך בישעיהו, במלכים ב’ ובדברי הימים ב’.
יש פרט מרתק אחד שנמצא על לוח אשורי, אך לא באף אחת מהגרסאות של האירוע בתנ”ך: ברשימת הפריטים היקרים שהעניק חזקיהו למלך הפולש ככופר, לצד זהב וכסף מוזכרים גם תכלת וארגמן.
אפשר רק לשער מדוע פרט זה הושאר מחוץ לתיעוד התנ”כי, אך העובדה שחזקיהו נתן לסנחריב תכלת היא הוכחה נוספת לכך שהיה רק סוג אחד של תכלת בעולם העתיק, היקר והמבוקש על ידי יהודים ובני האומות האחרות כאחד.
